בסבוס נ' בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) בע"מ

החלטה

1.בפני התנגדות לביצוע שיק ע"ס 2,975 ₪, שנמשך על ידי המבקשים, בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט בע"מ, לפקודת המשיב, מוחי אלדין בסבוס, הוצג לפרעון, חולל מחמת ביטולו, והוגש לביצוע על ידי המשיב (תיק הוצאה לפועל 1719861108).

שיק נוסף שנמסר למשיב, משוך על ידי מר שלמה פרץ, אחד המצהירים בתיק שבפני (ומנהל המבקשת), הוגש אף הוא לביצוע בהוצאה לפועל (תיק מס' 1719862109), והצדדים הסכימו, כי אשר יוחלט בתיק שבפני יחול אף באשר לתיק השני.

2.על פי ההתנגדות, שנתמכה בתצהירים של מר שלמה פרץ ואשתו, הגב' חדוה פרץ, הזמינה הגב' פרץ מהמשיב, שהוא נגר במקצועו, עבודת נגרות שכללה מספר פריטים שונים לביתם בסך כולל של 19,900 ₪ בתוספת מע"מ, ותמורתה מסרו בידו 8,000 ₪ על החשבון, וכן שיקים אישיים של מר פרץ ו-2 שיקים של המבקשת, ארבעתם מעותדים, ע"ס 2,975 ₪ כל אחד. את סכום המע"מ סוכם כי ישלמו כנגד הצגת חשבונית, שלטענתם לא הוצגה עד יום הגשת ההתנגדות.

העבודה עצמה, כך נטען, נועדה להתבצע תוך 4-6 שבועות, זאת לאור חתונת בתם של ה"ה פרץ, והצורך ברהיטים לזוג הצעיר. חרף זאת, סופקה העבודה רק באיחור של כחודשיים. השיק המעותד הראשון נפרע, במקביל. אלא שאז התברר, כי לא זו בלבד שהם סופקו באיחור, אלא שהפריטים אף פגומים. הבטחות המשיב לתקנם לא מומשו, ועל כן בוטלו 3 השיקים האחרונים, כשהשיק נשוא תיק זה הוא הראשון שבהם.

להוכחת הפגמים הנטענים צירפה המבקשת חוות דעת שמאי מטעמם, מר זאב גליק, המפרט פגמים שונים שמצא בבדיקה שנערכה כחצי שנה לאחר האספקה הנטענת של הרהיטים, והוא שם את עלות התיקונים בסך של 10,750 ₪ ומע"מ.

3.לאור האמור, טוענת המבקשת לקיזוז סכום בלתי קצוב, שכן מדובר בעסקה אחת, בסך של 14,470 ₪ (סך עלות התיקונים ועוד 2,000 ₪ עגמת נפש), וכן לפגם בחתימה, בהיות השיק חתום בחותמת המבקשת בלבד, אך לא בחתימת יד מורשה חתימה מטעמה. המשיב, מאידך, סבור שלכל היותר יש כאן כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, וזה אינו מקנה הגנה מפני תביעה שטרית.

4.דעתי כדעת המשיב, ודין ההתנגדות להידחות.

ההלכה המקובלת נקטה, כי כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב לעולם לא ישמש טענת הגנה מספקת בפני תביעה שטרית. עם זאת, משהכירה הפסיקה באפשרות של העלאת טענות הגנה חוזיות הנוגעות לעסקת היסוד בתוך התביעה השטרית (ר' דנ"א 258/98 צמח נ. שלשבסקי, פ"ד נ"ה(4)193), הרי שנראה, שכל פגם בתמורה, המצדיק ביטול העסקה, ואשר אף הוביל בפועל לביטולה המעשי (גם אם לא הפורמאלי), עולה כדי כשלון תמורה מלא (ר' החלטת כב' הרשמת אורית חדד בבש"א (אשקלון) 3961/01 דוליב נ. כדורי (תק-של 2002 (3), 1176), המסכמת סוגיה זו באופן ממצה למדי, תוך הסתמכות, בין היתר על ע"א (ב"ש) 129/93 מיתר נ. בנו (דינים מחוזי א 706)).

ברם, טענת פגם בתמורה שלא הביאה לביטול העסקה, כבמקרה דנן (ואין חולק כי העסקה לא בוטלה, והפריטים שסופקו עודם עומדים בבית בתם של ה"ה פרץ), אינה יכולה לצאת מגדרה של טענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב.

5.כזכור, המבקשת טוענת כי עומדת לה זכות קיזוז, על פי סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, המאפשר קיזוז של חיובים הדדיים, גם כשאינם קצובים, אם נולדו מעסקה אחת. ברם, נראה כי בכך מערבת המבקשת בין קיזוז – הנוצר כאשר ישנו חיוב הדדי באותה עסקה – לבין פגם בתמורה (גם אם עולה למקבל התמורה כסף לתקן את הפגם), שאינו בגדר "חיוב הדדי" (לניתוח ההבדל בין שני סוגי טענות ההגנה, ראה ש' לרנר, דיני שטרות, עמ' 340-347, ובעיקר המובא מר"ע 22/85 ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומית בע"מ נ. סלון אמפיסל בע"מ ואח', פד"י לט(2), 565, בעמ' 567-568).

6.מעבר לנדרש אעיר, כי קיים קושי נוסף, בהעלאת טענת קיזוז (או אף כל טענה אחרת הנוגעת לעסקת היסוד) על ידי המבקשת, שכלל איננה מזמינת הפריטים, ולה, כשלעצמה, אין זכות לקבל דבר מאת המשיב כתוצאה מהפגמים בפריטים שסופקו (ואיני נכנס כאן לשאלות הנוגעות לעצם השימוש שעשו ה"ה פרץ בשיקים של המבקשת, ולמערכת היחסים בינם לבינה).

7.לפיכך, דין טענת הקיזוז להידחות, שכן אינה קיימת, ודין טענת כשלון התמורה החלקי הבלתי קצוב להידחות, שכן אינה מקימה הגנה נגד תביעה שטרית.

8.בעניין הטענה הנוספת, הנוגעת לחתימה על השיק, דומה שלא צריך להכביר מלים: אין חולק כי המבקשת מסרה שיק זה (באמצעות הנחזה להיות מורשה חתימה מטעמה), ולפיכך אין היא יכולה לטעון כי לא חתמה עליו כיאות. טענה כזו יכולה היתה להישמע רק במקרה של שיק שהוצא אגב חריגה מסמכות, וכך לא נטען במקרה דנן.

9.ההתנגדות נדחית בזה, איפוא. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך של 1,800 ש"ח.